דיני בחירות - דרכי תעמולה

איזה שלט בחירות מותר למועמד לראשות עיר לפרסם, היכן מותר לתלות אותו ומתי?

חוק הבחירות (דרכי-תעמולה), התשי"ט-1959 

מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות מקומיות: עיריות מועצות מקומיות ומועצות אזוריות – מוסדרים הכללים לגבי הפרסום בעיתונות, בכלי השידור: רדיו וטלוויזיה, ובחוצות – בין בשלטי חוצות ובין על גבי הבתים - בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) התשי"ו – 1959.

זאת לצד איסורים הקבועים בדין הכללי – כמו איסור על הוצאת לשון הרע, איסורים על פרסומים הפוגעים בביטחון המדינה, ופגיעה בזכויות קנין רוחני של יוצר, איסור על גניבת עין והטעיה. וכמו החובה לשמור על ניקיון חוצות העיר וחוקי עזר שונים, אשר משליכים על המיקום שבו מותר להדביק מודעות. 

חוק הבחירות דרכי תעמולה הוא חוק ישן אך עדיין רלוונטי, ומרבית העימותים המשפטיים בין מתמודדים במערכת בחירות נובעת מהתנהלות שלא ע פי הוראות חוק זה. החל מפרסום בעיתון במודעה גדולה מהמותר, דרך שימוש אסור בכלי רכב לשם פרסום, פרסום מודעות בגדלים אסורים או במקום אסור, שימוש אסור בילדים במודעות.

יש ומתמודדים עוברים על חוק דרכי תעמולה ועל האיסור לקנות קולות בכסף או בשווה כסף בכך שהם מארגנים אירוע בחירות שכולל ארוחה מפנקת. אחרים נכשלים על החוק בכך שהם כוללים באירועי בחירות מטעמם הופעות שירה ובידור.

בהחלטות שניתנו במערכות הבחירות האחרונות הרחיבה פסיקת יו"ר ועדת הבחירות לכנסת את הדין באופן חלקי גם לפרסום באינטרנט, אך סוגיה זו טרם הוסדרה במלואה, וכדי להנחות את המתמודדים על המותר ואסור בפרסום האינטרנטי יש לעקוב באופן שוטף על החלטות אלה ולפעול בהתאם להן.

 לעו"ד מיכל ליבן קובי ידע משפטי רב בנושא דיני בחירות אלה ואף נסיון מעשי בתחום דיני בחירות. עוה"ד ליבן קובי כיהנה כחברת מועצת עיר בעצמה, תוך הובלת מפלגה מקומית עצמאית, התמחתה אצל יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה- 12, כב' שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, וכן עבדה עם עוד איתן הברמן מי שייצג את מפלגת הליכוד.

בין לקוחות משרדנו בתחום זה ניתן למנות ראשי עיר, מתמודדים בבחירות לגופים שונים, מתמודדים לוועדי עובדים גדולים במשק ועמותות שונות שהתנהלו בהן מאבקי שליטה. משרדנו מספק עבור לקוחות אלה ליווי משפטי מקצועי, בין השאר ייצוג בהליכים בוועדות הבחירות – המקומיות, וועדת הבחירות המרכזית וכן בבתי המשפט, וייעוץ משפטי צמוד במהלך תקופת הבחירות.