דיני מכרזים

מתי ספק המתמודד במכרז של מערכת הבטחון יהיה זכאי להעדפה בשל איזור עדיפות א'?

מתן שירותים ומכירת סחורות למדינת ישראל, לרשויות מקומיות ולשורה של גופים בשירות הציבורי כפופה לדיני המכרזים, בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 .

יש ומתמודד במכרז זכאי להטבה לעומת מתמודדים אחרים אם הוא עומד בקריטריונים הקבועים בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ח-1998 .

על פי תקנות אלה: "מציע שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל, שמחצית לפחות מבין עובדיו המבצעים אותה עבודה או אותם שירותים מתגוררים, דרך קבע, באזור א' או ב', לפי הענין, ואולם לענין שירותים מאזור ב' יכול שיתגוררו באזור א', ומרכיב העבודה בשל ביצוע העבודה או השירותים מהווה 50% לפחות ממחיר ההצעה."

 

"אזור עדיפות לאומית א'" ו"אזור עדיפות לאומית ב'" נקבעו בצו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לענין התוספת לחוק), התשנ"ד-1993 וכן בהחלטת ממשלה שפורסמה ברשומות לענין הטבות על פי חוק דיני המכרזים וכן לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

 

משרדנו מייצג את חברת גילתק תקשורת פרוייקטים (2002)  בע"מ שזכתה במכרז של משרד הבטחון למתן שירותי תשתית תקשורת נתונים בשווי של עשרות מיליוני שקלים. החברה, גילתק, מנהלת את עסקיה משדרות, ויותר ממחצית עובדיה מתגוררים באיזור עדיפות לאומית א.

חברה שהפסידה במכרז, נקסטקום בע"מ, עתרה לבית המשפט לעניניים מינהלים בתל אביב, בטענה כי יש לחשב את הטבת מתן העדיפות לאיזור א' בצורה שונה מזו שבוצעה בידי משרד הבטחון. לעמדתה של העותרת, על משרד הבטחון היה להסתפק בהצהרות המשתתפים במכרז לגבי שיעור מרכיב העבודה מתוך שווי ההצעה ולא לבדוק האמנם הצהרה זו  נכונה מתמטית.  

ואולם, סגן נשיאת בית המשפט המחוזי, דר' קובי ורדי, קיבל את עמדת משרדנו כמו גם את עמדת משרד הבטחון -  דחה את העתירה וקבע כי זכייתה של גילתק במכרז היא כדין.

העותרת, נקסטקום אף חוייבה בהוצאות משפט (ראה פסק הדין מיום 12 ליולי 2015 בעת"מ 38555-06-15).

משרדנו מייצג חברות מסחריות הנותנות שירותים ומספקות מוצרים למשרדי ממשלה, עיריות,  וגופים ציבוריים נוספים הכפופים לדיני המכרזים, מלווה אותן במסגרת הגשת הצעות למכרזים על מנת לוודא שהצעתן עומדת בדרישות הדין, ועל פי הצורך מייצג אותן בהליכים המשפטיים השונים לאחר הזכיה.